?

אושימה סנסיי – תרגול קראטה בהתיחס למחלה ולגיל

אושימה סנסיי – תרגול קראטה בהתיחס למחלה ולגיל

לעתים קרובות אני נשאל על תרגול קראטה כאשר אדם חולה או שיש פציעה חמורה. ישנן שתי נקודות שאני רוצה להתיחס עליהן בהקשר זה.

הנקודה הראשונה היא פשוט לומר שכשאתה צעיר יש לך מטרה לפתח ולמקד את האנרגיה שלך בצורה מלאה בכל מה שאתה עושה או מה שאתה צריך לעשות. כשהייתי צעיר, זה לא היה יוצא דופן בשבילי לחשוב על תרגול הקראטה בעת שהייתי אמור ללמוד בכיתה, או לחשוב על הלימודים כשאני מתאמן. אני רוצה לפתח את חשיבה בוגרת שיכולה ללהתמקד בדבר אחד באופן מוחלט.

הנקודה השנייה שלי היא שאם אתה חולה או שיש לך פציעה קשה, המיקוד היחיד הוא בלרפא את המחלה שלך. לא לתרגל כל דבר אחר עד שאתה בריא. יש חולשה אחת בתרבות המערבית בהשוואה לפילוסופיה של המזרח הרחוק. בתרבות המערבית, המתבגר הוא חלש יותר, מכוער יותר, או חסר ערך. כולם מנסים להעמיד פנים שהם צעירים ולהתעלם מהגיל. בתרבות מזרח, להיות מבוגר זה להפוך לאדם בוגר יותר, מוערך ומכובד. אנו מצפים לחוכמה שתבוא אחרי גיל מסוים, וזה דבר יפה להיות זקן. לדוגמא, כאשר ראיתי את המורה פונאקושי בפעם הראשונה בשנת 1948, הוא היה כבר בן 80, והיה לו שיער לבן ויפה. כשראיתי אותו, רציתי שיהיה לי גם שיער לבן כמותו יום אחד. אז, בשבילי שיער לבן על הראש שלי הוא דבר נפלא, זה לא גורם לי להרגיש נורא, או רע, או מכוער. עלינו לראות את הדברים כפי שהם, לא על ידי רעיון או אופנה מסוימת, ולהעמיד פנים של משהו אחר. כמובן, אף אחד לא יכול להיות צעיר לנצח; כולם מתבגרים. אנו מקבלים את העובדה הזו. הנקודה חשובה לנו כבני אדם היא לעשות את הטוב ביותר שלנו בכל יום, בכל שנה, בכל גיל.

אימון מיוחד במקור נועד לעזור לאנשים צעירים בוגרים. לדחוף חזק בני נוער ואנשים בשנות ה-20. מבחינה נפשית הם לא בוגרים, אבל מבחינה פיזית הם נמצאים במצב עליון. זאת בניגוד למצב האידיאלי של הקיום. אנחנו רוצים להיות קודם כל בוגרים מבחינה נפשית. כוח פיזי בא לאחר מכן. בפילוסופיה של המזרח הרחוק, הצורה האידיאלית שלנו כבני אדם היא שהגוף עוקב אחרי ה"קי" (האנרגיה). התחושה וה"קי" עוקבים אחרי ה-mind. ה-mind מפעיל את התחושה; תחושה מפעילה את הגוף. באימון מיוחד, אנשים צעירים לומדים את ההרגל להתמודד בעצמם ולדחוף קשה קדימה. עם זאת, כאשר אנו נמצאים מעל גיל 40, אנחנו לא דוחפים חזק מדי מבחינה פיזית באימון מיוחד. בקיבאדצ'י לא יעמדו שעה וחצי יותר; שעה אחת מספיק. אחרי גיל 50, חלק מאנשים אפילו לא יכולים לעמוד במשך שעה אחת; 45 דקות זה בסדר גמור. מעל גיל 60, אנחנו בדרך כלל נבקש מאנשים להפסיק לאחר 30 דקות. זה לא משום שאנשים אלה הפכו חלשים יותר. ה-mind שלהם כבר בוגר. זה המצב האידאלי. ה-mind נעשה חזק יותר מ"קי", ו"קי" חזק יותר מהגוף.

טסוטומו אושימה, 2003

(תורגם מאתר ska.org)

/ הדרכה, מאמרים

Share the Post

About the Author

Comments (2)

  1. :

    If not for your writing this topic could be very cotlevunod and oblique.

  2. Oh my goodness! a tremendous article dude. Thank you Nonetheless I'm experiencing problem with ur rss . Don抰 know why Unable to subscribe to it. Is there anybody getting similar rss problem?

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *