?

"המחשבה צריכה להיות משוחררת" 心は放たん事を要す – עמרי כבירי (קיו 1, דוג'ו רעות)

"המחשבה צריכה להיות משוחררת" 心は放たん事を要す – עמרי כבירי (קיו 1, דוג'ו רעות)

"המחשבה צריכה להיות משוחררת"

 心は放たん事を要す

The mind must be set free

 “The stillness in stillness is not the real stillness.
Only when there is stillness in movement
can the spiritual rhythm appear
which pervades heaven and earth.”

Lao Tzu[1]

  • מבוא

מאסטר גישין פונאקושי, מייסד שיטת שוטוקאן העלה את הפילוסופיה שלו בנוגע לקראטה במסמך הנקרא ניג'ו קון, או "עשרים העקרונות המנחים של הקראטה".

עקרונות אלו מהווים כללי היסוד של האימון לכל קראטקה ואלו הם:

  1. לעולם אין לשכוח: קראטה מתחיל בקידה ומסתיים בקידה (ריי שמשמעו גם כבוד ביפנית);
  2. אין התקפה ראשונה בקראטה.
  3. קראטהתומך בצדק.
  4. תחילה יש להבין את עצמך, ואז להבין את האחרים.
  5. האומנות של פיתוח המחשבה חשובה יותר מאשר האומנות של ביצוע הטכניקות.
  6. המחשבה צריכה להיות משוחררת.
  7. צרה – מקורה ברשלנות.
  8. אל תחשוב כיקראטה משתייך רק לדוג'ו.
  9. אימוןקראטה דורש חיים שלמים.
  10. הפוך כל דבר לקראטה, שם טמון הפלא.
  11. קראטהאמיתי הוא כמו מים חמים, הוא מתקרר אם לא מקפידים לחמם אותו.
  12. אל תחשוב על ניצחון, חשוב על לא להפסיד.
  13. סגל את עצמך בהתאם ליריב.
  14. תוצאת הקרב תלויה בשליטה אישית.
  15. דמיין כי הידיים והרגליים הן חרבות.
  16. ברגע שעוזבים את הביטחון שמעניק הבית, ישנם מיליון אויבים.
  17. יציבות הן בשביל המתחיל, אחר כך הן תנוחות טבעיות.
  18. בצעו את הקאטהנכונה, הקרב האמיתי הוא עניין אחר.
  19. אל תשכח את הדינמיקה של העוצמה, האלסטיות של הגוף והמהירות של הטכניקה.
  20. תמיד תהיה טוב ביישום של כל דבר שלמדת.

 

במאמר זה אבקש להתרכז בכלל השישי אותו העלה מאסטר פונוקושי – "המחשבה צריכה להיות משוחררת". מה משמעות אמירה זו ככל שהיא נוגעת לאמנויות הלחימה?[2] [3][4]מה השפעת שחרור המחשבה על הקראטקה? האם אמירה זו נכונה למתאמן המתחיל ולמתאמן המנוסה? בכדי לבחון אמירות אלו נחקור את מקור עקרונות פונאקשוי – הבושידו והזן. [5] אמנם פונוקשי האמין כי עקרונות אלו ישפרו את חייו של המתאמן דרך הקראטה[6] אך אנו נותרים בשאלה העקרונית כיצד ערך זה עשוי להועיל בקראטה עצמו.

  • זן והמחשבה המשוחררת – שושין

המונח "שושין" בזן הבודהיסטי מתייחס לגישה של פתיחות, רצון ללמוד והעדר דעות קדומות כאשר לומדים נושא כזה או אחר אף כאשר מגיעים לרמה גבוהה של לימוד כפי שהיה עושה הלומד בתחילת דרכו. במושג זה נעשה שימוש בעיקר בזן בודהיסטי ואומנויות לחימה. [7]

היטיב להגדיר זאת המלומד ומורה הזן שונריו סוזוקי בספרו "מחשבת הזן, מחשבת המתחיל" כאשר כתב:  "במחשבתו של המתחיל יש הרבה אפשרויות, בראשו של המומחה יש רק מעט.[8]

המושג "שושין ני קארו" פירושו לחזור לנקודת המוצא. מושג זה מוכר ביפן בתחומים מסורתיים רבים:

  1. צ'אדו – דרך התה;
  2. שודו – דרך המכחול;
  3. קנדו – דרך החרב;
  4. קרטה דו – דרך היד הריקה.

בכדי להבין כיצד התפתח המושג שושין יש להבין את התפתחות ההיסטורית ביפן. עם התפתחות מעמד הסמוראים (974 – 1190 לספירה) נדרש הקיסר והשוגון (השליט הצבאי העליון) לשמר את הסדר הצבאי. לשם כך פותח קוד התנהגות אשר נקרא בתחילה קיובה – נו מיצ'י (דרך הקשת והסוס) ולאחר מכן כבושידו (דרך הלוחם האצלי). הסמוראים אימצו את הקונפוציוניזם ושילבו אותו עם תורת הזן בודהיזם (1603-1868). בשלב זה הפך מעמד הסמוראי להיות מעמד אצולה ופקידותית. בשל הויתור על הלוחמה היתה חשיבות לשמר את קוד הבושידו דרך אומנויות שונות.

בשפה היפנית פירוש המושג "שושין ני קארו" הוא "לחזור למחשבה התחלתית כלומר לנקודת ההתחלה. השימוש במילה קארו פירושה לחזור הביתה, כלומר לחזור למקור למקום בעל חשיבות. המילה שושין מורכבת מ- שין-הנפש ו – שו שפירושו ראשוני. כבר כאן ניתן למצוא חיבור לקראטה לדרגת השודאן (הדרגה הראשונית) ואף לקאטה הראשונה היאן שודאן (הקאטה הראשונה).

הזן בודהיזם השפיע על רוח הלוחם ביפן "קוקורו" (הנפש "הלב") כדבר המוביל את הגוף הקוקורו מהווה מחשבה, הבנה, תובנה. כך, כאשר הקוקרו של האדם שליו – כך גם האדם. כאשר הקוקרו נסער – כך גם פעולתו של האדם אינה יציבה.

עוד לפני פונאקושי כתב טאקואן סוהו (1573- 1645) בכתביו ממאסטר זן ללוחם ")המחשבה הכבולה") כי המחשבה הממוקדת בדבר אחד תאט ותגרום למתגונן להיפגע על ידי היריב. כאן מעלה טאקואן סוהו את ה"מושין" (העדר מחשבה) כמצב נפשי רצוי. העקרון הוא מחשבה הממוקדת בדבר אחד מחמיצה את המתרחש סביבה ועלולה להאט את הקארטיקה. כך העדר המחשבה מאפשר לקארטיקה לנוע במהירות אך על הקארטיקה צריך לדעת מה הוא יכול לעשות. הוא מתאר את מצב המחשבה כמים אחרת הוא כקרח. [9]

הזן הבודיהסטי דוגל ב"למד מהמורה שלך ככל שתוכל ואז שכח הכל ופשוט עשה!" עלינו לנתח משפט זה בכדי להבין את עומק משמעותו. התרבות היפנית מעמידה את המורה בדרגה גבוהה מזו בה מעמידה התרבות המערבית את המורה. בתרבות היפנית הלימוד נעשה בשלושה שלבים: העתקה מהמורה מתוך כוונה להכיר את התהליך ולהבינו, לימוד תוך חקירה ושאלה ולאחר שנים על הראש לשכוח את שנלמד ועל הגוף לבצע.

מאמני הקראטה משמשים כ“מראות“ המציגים למתאמנים בבואה חדשה של עצמם ובכך אפשרו להם לחוות גילוי עצמי. במסגרת זו ומתוך תפיסה הוליסטית המדריכים מביאים את המתאמנים להבנה עצמית בהירה יותר. אמנם המדריכים שיקפו למתאמנים את בבואתם אך זו הולכת משתנה ומתעצבת כך שהמתאמנים מחדשים את עצמם בכל פעם. כך המדריכים עוברים את כל השלבים הנדרשים – חיקוי, חקירה ותפיסה עמוקה של דמות המתאמן, על ערכו ויכולות שלא הכירו בעצמם.[10]

מכאן הצורך לחזור ולחשוב כמו מתחילים – לחזור אל נקודת ההתחלה בלימוד, אל השלב בו היינו כדף חלק וכל דבר נלמד בקראטה היה חדש. השאיפה היא לרוקן את המחשבה "קו קו רו" ולהפוך אותה לצלולה כך שנוכל להיפתח וללמוד עוד ועוד. המצב הזה בו אנו מבקשים להימצא בו אנו מרוקנים את הידע שלנו נקרא "מושין" – ללא מחשבה. כך, עלינו להימנע מכל דחף אינדיווידואלי ולבטל את האגו.

מאסטר פונוקשי שינה את הכיתוב היפני של "קראטה" ממ"ידי טאנג" (שושלת סינית בעלת השפעה ניכרת ביפן) ל – "יד ריקה". השינוי האמור נערך בהשפעת תפיסת הזן הבודהיסטי שעלינו להגיע למצב של ריקנות מוחלטת המאפשרת קליטה נכונה ובהירה של המציאות. [11]

  • שושין והתלמיד המתחיל

המתאמן בקראטה ובפרט המתאמן המערבי מבקש להבין את משמעות התנועה הנלמדת. לא זו בלבד, אלא שהמתאמן רוצה לדעת מדוע התנועה מבוצעת בצורה מסוימת ואינה מבוצעת בצורה אחרת אשר לדעתו היא יעילה יותר, מהירה יותר וכו'. השאלה האמורה נשאלת על ידי התלמיד בכל שלב משלבי הלימוד אך בעיקר ובפרט בתחילת לימודיו. [12]

אלא שהקראטה בנוי רבדים על רבדים בחלקו הפיזי – עמידות, יציבה, תנועה יחידה וקאטה. בכדי ללמוד כל זאת יש בתחילה לחקות את המדריך ואת תנועותיו. החיקוי הנכון לכל אורך הדרך תלוי רבות ביכולת לשחרר את המוח ולהפנים את תנועות המדריך. אז, ורק אז, יכול התלמיד להמשיך לשלב הבא – שלב החקירה הנדרש.

לשם שחרור המחשבה מהעבר ומהעתיד אנו פותחים את השיעור במוקסו (Mokuso) שמשמעותו מדיטציה שקטה. מקור מדיטציה זו היא במנזרים הבודהיסטים בסין. הנזרים הבודהיסטים מצאו כי המדיטציה סייעה להם באימונים שונים למול יריביהם בכל הנוגע למהירות תגובה ושמירה על שיווי משקל.

  • שושין והתלמיד המתקדם

התלמיד המתקדם הוא התלמיד אשר הפנים את התנועות של המדריך ועבר את השלב הראשוני של חיקוי התנועות. כאן עומד התלמיד בפני שני עקרונות של מאסטר פונאקושי אשר נראים לכאורה סותרים – העקרון החמישי הקובע כדלקמן:

 

"5. האומנות של פיתוח המחשבה חשובה יותר מאשר האומנות של ביצוע הטכניקות."

 

למול העקרון השישי, נשוא עבודה זו, הקובע כדלקמן:

"6. המחשבה צריכה להיות משוחררת."

הכיצד יכול פונאקושי לטעון כי פיתוח המחשבה חשוב ומנגד לטעון כי המחשבה צריכה להיות משוחררת? אם עלינו לפתח את המחשבה משמעות הדבר, לכאורה, כי עלינו לפתח את החשיבה ולהשקיע בכך מאמץ והדבר סותר את הדרישה כי על המחשבה להיות משוחררת.

נשוב לפרשנותו של קרלי ווסט אשר כתב את הדברים הבאים בנוגע לעיקרון השישי:

"However, there is also the idea that what Funakoshi means is that the mind must become released or ‘lost’ in later years of Karate practice in order to progress and to grow. To reign in the mind, to follow teaching blindly and not try to seek out your own meanings, takes the mind’s freedom away. To confine the mind loosely as a beginner is necessary, but to do so all our lives prevents us from rising to new levels and will result in a life of unfulfilled potential."[13]

מכאן, ניתן לומר כי התלמיד המתקדם אינו יכול רק ללמוד את הטכניקה לאורך השנים ולהיוותר כחקיין תנועות. על התלמיד המתקדם לחפש את המשמעות האישית בכל טכניקה ובכך לשמר את המחשבה המשוחררת (או כדברי ווסט the minds freedom).

 

 

  • הקומיטה והשיחרור

ניתן לטעון כי הקראטה מתמצה כולו לרגע אחד – הקומיטה[14], הקרב בו נוטל חלק הקראטיקה. אז, עלינו לבדוק האם את משמעות השיחרור. כאן נכנס לתמונה מונח חדש – "זיכרון שרירי" (muscle memory) המוגדר בוויקיפדה כך:

"Muscle memory has been used synonymously with motor learning, which is a form of procedural memory that involves consolidating a specific motor task into memory through repetition. When a movement is repeated over time, a long-term muscle memory is created for that task, eventually allowing it to be performed without conscious effort. This process decreases the need for attention and creates maximum efficiency within the motor and memory systems." Examples of muscle memory are found in many everyday activities that become automatic and improve with practice, such as riding a bicycle, typing on a keyboard, typing in a PIN, playing a musical instrument, or martial arts.[15]

 

כאן עומד ההבדל בין תלמיד מתקדם המסוגל לשחרר מחשבתו לבין תלמיד מתחיל כאשר שניהם מתמודדים עם סיטואציה חדשה של תקיפה עם סכין. התלמיד המתקדם המסוגל לשחרר את מחשבתו יוכל לראות כי מהלך התקיפה אינו שונה מכל שתריגל ולעומתו, התלמיד המתחיל אשר טרם שחרר את מחשבתו ובנה את הזיכרון השרירי ייתרכז כל כולו בסכין ובכך יינטרל מהירותו ואת הטכניקה אשר למד.

 

  • אך כיצד ניתן לבנות את הזיכרון השרירי?

 

ובכן, האימון כולל תרגול יכולתו של הגוף לחוש את עצמו, מיקומם של איבריו במרחב ושיווי משקלו. המטרה היא כי הגוף יחוש את עצמו בתוך הפעלת חיישני תנועה המפוזרים בגוף. אחד החיישנים החשובים ביותר לחישת תנועה הוא כישור השריר אשר ביכולתו לזהות מתח שריר, מהירות התכווצותו, תאוצתו ועוד.

המידע על מצב השריר, הנאסף על ידי כישורי השריר, נשלח אל המח לניתוח ובקרת תנועה (משוב). כאשר אנו לומדים וחוזרים על תנועה חדשה מספר רב של פעמים מידע זה מוקלט במח לשימוש עתידי על מנת שנוכל לבצעה באופן לא מודע ולמעשה נוצר זיכרון תנועה (זיכרון שריר). כך אנו רוכשים את המיומנות הנדרשת לשם נהיגה. בתחילה כל התנועות הינן מודעות ואנו שמים לב לאחיזה בהגה, לדוושת הדלק ודוושת הבלם. עם הזמן, לאחר רכישת המימונות הנדרשת איננו משקיעים מאמץ ותשומת לב שכן השרירים כבר "זוכרים" את שנדרש מהם.[16]

אך האם השחרור השרירי נדרש לשם שיפור הלחימה? ובכן, על מנת להעלות את כישורי השריר ולשפר את התנועות עלינו להיפטר מתנועות שרירים אשר אינם משתתפים בתנועה ושינוי זה של מתח שריר ניקלט על ידי חיישני המתח המבקרים את השריר ונשלח אל המח. כאשר מתבצעת תנועה בה מופעלים שרירים שאינם נחוצים לה או אף מגבילים אותה (אנטגוניסטים) נרשם מידע מיותר זה במח כחלק מהתנועה ולאורך זמן הוא נחקק עמוק ויוצר הרגלים רעים שקשה מאד להפטר מהם בעתיד. שחרור השרירים האנטגוניסטים מאפשר הקטנת רעש רקע או מידע שגוי למינימום האפשרי ויצירת תנועה נקייה ויעילה.

 

ניכר כי המושג "המחשבה צריכה להיות משוחררת" מקבלת משמעות מעט שונה בין המתאמן לבין הקראטיקה הנמצא בקרב. בעוד המתאמן צריך להכיל את הנלמד על ועל כן מחשבתו צריכה להיות משוחררת על הקראטיקה בקומיטה להשתחרר ולהיות ב"רגע" ( ב – now ) משוחרר ממשקעי העבר ומשוחרר ממשמעויות עתידיות. כך יוכל הלוחם למקסם את יכולותיו ברגע האמת.

 

  • המחשבה המשוחררת והמדע

בכדי לפשט את הדברים נאמר כי ההמיספרה השמאלית של המוח דומיננטית בפונקציות הקשורות לשפה ואילו הימנית דומיננטית בכל הנוגע לתפיסה מרחבית. כאשר ההמיספרה השמאלית דומיננטית המשמעות היא כי אנו פועלים בטור כך שאנו מבצעים פעולה אחר פעולה דבר המעט את קצב פעולתנו. כאשר צידו הימני של המוח הוא הדומיננטי ללא שליטה של הצד השמאלי יש עליה בעיבוד סימולטני של נתונים וטכניקות יכולות להיות מבוצעות בו זמנית והקארטיקה יכול לחזור ולאחוז ביוזמה.

המדיטציה, המחשבה החופשית, עשויה להשקיט את הצד השמאלי של המוח ו"לשחרר" את הצד הימני משליטה. כך, הצד השמאלי מעורב בלימוד טכניקה ואילו בצד הימני נעשה שימוש בתרגול וקומיטה. [17]

 

  • סיכום

סמל השוטוקאן מסמל את העקרון השישי המחשבה צריכה להיות משוחררת – הוא הטיגריס החסום במעגל. טיגריס זה מסמל את הלוחם המרוסן, הלוחם בעל השליטה והוא  המסמל את העצמה האדירה בה מחזיק הלוחם. עצמה זו מרוסנת במעגל בו נמצא הטיגריס אך היא משוחררת ללא עכבות וללא מחשבה בעתות צרה. וזו המחשבה אשר עמדה מאחורי עיצוב סמל השוטוקאן:

"The tiger in the traditional circular image is a traditional Chinese design that implies “the tiger never sleeps.” It symbolizes, therefore, the keen alertness of the wakeful tiger and serenity of the peaceful mind."[18]

המונח "שושין" נועד לשחרר מעכבות לתלמיד לאורך כל דרך הלמידה בכדי לאפשר להכיל את כל הנלמד. כפי שראינו, התלמיד המתחיל יכול להתחיל דרכו בחיקוי התנועות ועם הזמן להתחיל בחקירה אינדיווידאולית של משמעות התנועות. זאת, כאשר הוא שומר על מחשבה משוחררת וצלולה המאפשרת לו למידה והפנמה של הקראטה.

אף בשלב הקרבות (הקומיטה) אנו מוצאים כי יתרון בשמירה על מחשבה צלולה. כך, המחשבה הצלולה מאפשרת תגובות שהן בגדר זיכרון תנועתי (זיכרון שריר) במקום ניתוח של מצב הלחימה המאט את התנועות ומהירות התגובה.

[1] לאו טזו פילוסוף סיני מייסד הטאואיזם – המאה החמישית https://en.wikipedia.org/wiki/Laozi

 

[2] מעט על פרשנות מונח זה ניתן למצוא בדבריו של קרלי ווסט אשר כתב את הדברים הבאים:

"As always there are multiple levels to this precept. On one hand, ‘always be ready to release your mind’ may mean that you must train to a point where you no longer consciously think, only react and only then will your body be as fast as it can be. When training, we find at times that when we are trying too hard or breaking a movement down too much, we cannot understand or perform the technique no matter how hard we try. Sometimes it takes until the next training session for the body and mind to ‘mull’ over a move so that it can be achieved. When performing a kata, once you have practiced it sufficiently, the body and muscles know instinctively what the next move is. It’s when the mind starts interfering that the moves are sometimes forgotten and people get stuck.

However, there is also the idea that what Funakoshi means is that the mind must become released or ‘lost’ in later years of Karate practice in order to progress and to grow. To reign in the mind, to follow teaching blindly and not try to seek out your own meanings, takes the mind’s freedom away. To confine the mind loosely as a beginner is necessary, but to do so all our lives prevents us from rising to new levels and will result in a life of unfulfilled potential." http://www.bushido-hombu.co.uk/the-twenty-precepts-of-gichin-funakoshi-no-6/

 

[3] פרשנות נוספת שניתנה היא זו:

 

" Kanazawa in [Ma] is quoted as saying “Mushin means an empty mind which is in a state of total control and concentration…the mental attitude you need in your journey to find success in your life”. Hence even though the mind is described as “empty” this does not mean that the karateka is cut off from what is around him. In fact the opposite is true in that the karateka has a sense of complete awareness of what is going on around him."

[4] ראה גם

" Sensei Funikoshi’s sixth guiding principle being ‘The mind must be set free’ says it all really. A free mind is anything but rigid. It goes everywhere, it has no taboos and no limits http://www.theshotokanway.com/whatyouseeiswhatyouget.html

 

[5] https://en.wikipedia.org/wiki/Shotokan

[6] ראה הערה 1 לעיל בהערות שוליים 5

[7] https://en.wikipedia.org/wiki/Shoshin

[8] https://en.wikipedia.org/wiki/Zen_Mind,_Beginner%27s_Mind

[9] ראה: http://cambridgekarateclub.org/mokuso

 

[10] הטיול ככלי חינוכי ערכי, פרופ' יובל דרור http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/2A7AAD9A-C624-4094-B711-D6770A6843FE/171169/tyuledu.pdf

[11] ראה מאמרו של עודד פרידמן http://www.shotokan-ryu.co.il/129294/%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%A1

 

[12] ראו גם http://findingkarate.com/wordpress/funakoshis-twenty-guiding-principles-of-karate-principles-6-to10/

 

[13] ראו הערת שוליים 1 לציטוט המלא.

[14] יש החולקים על תפיסה זו שכן ניתן לראות את הקראטה כדרך חיים ומעבר לכך אף ניתן לומר כי ההימנעות מקרב היא הנצחון הגדול ביותר של הקראטיקה.

[15] https://en.wikipedia.org/wiki/Muscle_memory

[16] ראו מאמרו של ניצן אורן http://internalarts.weebly.com/1489150014931490/56

 

[17] ראו פירוט על פעילות המוח בערך וויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%97

 

[18] ראו: http://www.shotokanhouston.com/resources/shotokan-tiger-symbol/.

/ מאמרים

Share the Post

About the Author

Comments

Comments are closed.