?

חוויות מאימונים בשוטוקאן אמריקה

חוויות מאימונים בשוטוקאן אמריקה

היתה זו נסיעת עבודה ממושכת לארה"ב. כל כך ממושכת, שהרגשתי צורך לחפש דוג'ו בסביבה ולהתאמן קצת.  כשספרתי לידיד לעבודה שהצטרף אלי לנסיעה, שאני יוצא להתאמן באוניברסיטת לונג ביץ' קליפורניה אצל מאמן ששמו מרמז על מוצא ערבי, הוא צחק ושאל אם אני לא מפחד שירביץ לי….. היה זה אימון טוב. קבוצה גדולה של כ-35 סטודנטים, שנראתה מגוונת כמו מושב של האומות המאוחדות. היו שם בני כל העמים והצבעים. בקריאת השמות עם תחילת השיעור (קורס אוניברסיטאי, או לא?) משעשע היה לשמוע שכל ההטיות המוכרות של השם "יוסף" השתתפו בקבוצה: יוסי (אני) , יוסוף, ג'ו, ג'וזף וחוזה. האימון היה אינטנסיבי, כיאות לקבוצה של בני עשרים ואני סיימתי אותו מתנשף. עם סיומו, ישבתי קצת עם סמיר המאמן, ושאלתי אותו מעט על הדוג'ו ועל עצמו. בנוסף על הקורס האוניברסיטאי בו השתתפתי, לסמיר  (דרגת גודאן) יש דוג'ו ובו 40 מתאמנים, רובם סטודנטים, ולכן גם האימונים מתקיימים בבקרים. סמיר עצמו עובד למחייתו בהוראת קראטה והוא מעביר למעלה מ-20 שיעורים בשבוע. חלק מהסטודנטים בקורס האוניברסיטאי ממשיכים ומצטרפים לדוג'ו וחלקם לא. הדוג'ו קיים משנת 1962, והוא השני בוותק באמריקה. פתח אותו במקור דון דה-פרי ז"ל, שהיה המורה של סמיר. ב-1992, לכשפרש דון כדי להתמקד בבנית הדוג'ו של הסנסיי, סמיר קיבל לידיו את האחריות על הדוג'ו, והוא מאמן בו ב-22 שנה האחרונות. סמיר נולד בבירות והגיע לקליפורניה כסטודנט צעיר לתקופה מוגבלת, אולם כשפרצה מלחמת האזרחים בלבנון, החליט כי עתידו אינו שם. הוא אמנם מבקר כל שנה את משפחתו בלבנון, אך אין הוא רואה בה כבר בית. It's a bad neighborhood הוא אומר, אני מהנהן במרץ ושנינו פורצים בצחוק, כל אחד וסיבתו… כאשר שנינו, לבנוני וישראלי יושבים ומפטפטים באוניברסיטת לונג ביץ' בקליפורניה, נראה הסכסוך הערבי-ישראלי כמשהו רחוק, מופשט כמעט. סמיר מסכים: מרחוק הדברים נראים אחרת, אולם כאשר מתקרבים, הצבעים מתחדדים. "זו גם הסיבה שסנסיי אושימה לימד אותנו להתאמן יחד ללא הבדלי גזע, מין או מחלוקות פוליטיות. יש לי חברים רבים בישראל: אשר, פול, זאב, אלי כהן, מיקי דותן ועוד" הוא אומר. סמיר מספר אנקדוטה על תחילת דרכו בדוג'ו: כאשר התחיל ב-1969 את לימודי התואר הראשון, התכנון היה כמו כל סטודנט ממוצע ללמוד 4 שנים ולהמשיך הלאה. סמיר התאהב בקראטה והמשיך לתואר ראשון נוסף, ולאחר מכן המשיך גם לתואר שני. דון דה-פרי היה מתבדח ואומר שהוא לא מצליח להפטר מסמיר – הוא אף פעם לא מסיים את לימודיו באוניברסיטה… אני מספר לו שלאחרונה הבן שלי החל להתאמן איתי בדוג'ו. בתגובה, הוא מספר בצער שהבן שלו לא רוצה לנסות ולהתאמן. "אי אפשר לכפות זאת עליהם" הוא אומר באנחה "יחסי אבא-בן הם תמיד עניין מורכב". סמיר מוסר דרישת שלום לזאב, ואני מעביר אותה מייד בווטסאפ לכל קבוצת הדוג'ו. זאב הרים את הכפפה והזמין את סמיר בפעם הבאה בה הוא מבקר בישראל, להתאמן איתנו ולהיות אורחנו. מזרח תיכון חדש..

  אימון בעיטות אצל סמיר אימון בעיטות 2 אצל סמיר נחום מדגים אימון אצל נחום באוניברסיטת קולומביה

עבר שבוע נוסף, מקליפורניה המשכתי ללקוח נוסף בניו יורק ושוב היה חסר לי אימון טוב. מצאתי שקיים דוג'ו של שוטוקאן באוניברסיטת קולומביה. שלחתי מייל כדי לתאם הגעה, ולהפתעתי השיב לי המאמן, נחום שמו. השם אינו מותיר מקום לספקות, מבני עמנו הוא. כשהגעתי לדוג'ו, מה רבה היתה הפתעתי כאשר פנה אלי נחום בעברית צחה. הוא הגיע לארה"ב כסטודנט (זוכרים את סיפורו של סמיר?) התאמן במקומות שונים וסיים את לימודי התואר השני. הוא כבר התכוון לחזור ארצה, כאשר המאמן של דוג'ו אוניברסיטת קולומביה דאז, גם הוא ישראלי, רצה שנחום יצטרף אליו כמאמן, ולצורך זה הוא סידר לו לימודי דוקטורט באוניברסיטה…. נחום התאהב במקום ועד היום הוא ממשיך ללמד באוניברסיטה כפרופסור לכלכלה. כיום מתאמנים בקבוצה שבעה ישראלים, לא פחות ולא יותר. נחום התאמן בזמנו בישראל אצל גיורא, אבל גם כאשר הוא בארה"ב, הוא מחובר לצמרת שוטוקאן הישראלית. בעבר התאמנו ואימנו יחד איתו בדוג'ו בקולומביה, דני עמית ואלי כהן, כל אחד בנפרד, כאשר שהו תקופות לא קצרות בניו יורק. נחום מחמיא לשוטוקאן ישראל על האתר החדש והיפה שהוקם לאחרונה, ואני מעביר בזאת את המחמאות ליניב, אורן וכל העושים במלאכה.

היה זה אימון שוטוקאן כהלכתו, ובדומה לאימון בקליפורניה, התחושה היתה כאילו נקלעתי לאימון סטנדרטי בדוג'ו שלי בקרית אונו. יחד עם זאת, אין כמו בבית, ועתה, כאשר המטוס לוקח אותי מעל האטלנטי בדרך לארץ הקודש, אני כבר חושב על האימון בעוד יומיים…

יוסי גינוסר, נידאן, דוג'ו קרית אונו

Share the Post

About the Author

Comments

No comment yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *