הקרטה כאומנות לחימה משמש גם נשים כבר מראשיתו.
מאסטר ג’ישין פונקושי – מייסד “שוטוקאן”, מזכיר בספרו “קרטה דרך חיים” את אשתו כתלמידה ולאחר מכן כמורה.
במדינת ישראל מתאמנות באמנויות לחימה בכלל ובקראטה בפרט – נשים רבות.
טווח הגילאים בהם מתאמנות נשים בקראטה, הוא מגיל ילדות ועד סבות… יש ביננו ילדות, נערות, נשים צעירות, מבוגרות יותר ו – כן כן – אפילו סבתות…
אימוני הקראטה של נשים וגברים דומים אך אינם זהים. נשים לא אחת חלשות פיזית מגברים, אך מפצות על כך בגמישות זריזות. לא אחת עבודת הנשים רכה משל הגברים, דבר אליו שואפים להגיע ברמות גבוהות של הקראטה.
כשנשאלנו על הסיבה שבשלה בחרנו באימוני הקראטה, התקשינו להצביע על סיבה אחת:
היו שחיפשו סתם פעילות גופנית, היו שחיפשו דרך לרדת במשקל, חלקנו רצינו לשפר קורדינציה ועוד רבות הסיבות.
מי שבחרה בקראטה והתמידה, קבלה את כל היתרונות של פעילות גופנית, בניית כושר גופני, פיתוח קורדינציה וכולי, אך בעיקר את היכולת להגנה עצמית – על כל המשתמע מכך.
אנו ממשיכות להתאמן לאורך שנים, כי באמת טוב לנו.
כייף לנו להגיע לאימונים, להיות חלק מקבוצה, להרגיש שהגוף זז, מזיע, לומד, מתעצב, מתגמש, תוך פיתוח הולך ומתמשך של קורדינציה וחיזוק הביטחון עצמי שלנו, התקשורת הבינאישית, ההתבוננות הפנימית וקבלת הכלים המנטאליים שמלווים אותנו בכל שלב בחיינו.
אנו מאמינות כי אימוני הקראטה הינן דרך להעצמה עצמית בדרך אישית ויחודית המפתחת את זהותה האישית של האישה כאדם בכלל וכאישה
מעבר לכך, בואו נודה על האמת… איפה עוד נוכל לצעוק מתוך התוך של הנשמה שלנו, להשתולל ולשחרר אנרגיות, מבלי שהסביבה תחשוב שמשהו לא בסדר איתנו…?
לא רק שהסביבה חושבת שהכל בסדר איתנו ולא השתגענו, אלא גם מעריכה אותנו מאוד, ולא רק בשל יכולות הלחימה שלנו – אלא גם בשל העובדה שאנחנו נשים – מהמין שנחשב למין היפה אך גם החלש… אז זהו… שיפה – כן… לגבי החלש יש לנו כמה השגות בעניין.
אנו מאמינות שהקראטה משקף את החיים:
גם בחיים יש קשיים איתם עלינו להתמודד.
גם בחיים לפעמים עולות מחשבות של לברוח במקום להתמודד, כלומר, להפסיק את האימון ולהביט על האחרים מהספסל…
אבל כחלק מהחישול היומיומי שלנו באימונים, אנו מלמדות את עצמנו שהבחירה לשבת על הספסל ולהביט במקום להתמודד, היא לא הבחירה הנכונה…
צריך להמשיך ולהתמודד צריך לחיות את החיים.
הקראטה כיום הוא חלק מהחיים שלנו. כל אחת חיה את חייה שלה, במסגרות שונות של בית, משפחה, לימודים ועבודה.
אנו מאוחדות בכך שבחרנו במסגרת אחת משותפת והיא הקראטה.
כל אחת מאיתנו מתאמנת בקבוצה אחרת בארץ.
יש לנו מורות מעולות וגם מורים מעולים.
חלקנו מתאמנות עם קבוצות של נשים בלבד, וחלקנו בקבוצות מעורבות. ישנן אפילו קבוצות בהן יש אישה אחת בלבד בין הרבה גברים…אלה מאיתנו שמתאמנות בקבוצות מעורבות, נהנות מיחס של כבוד ופרגון הדדיים בין המינים.
לא יחסכו מאיתנו כלום בשל היותנו נשים, לא יצפו מאיתנו לפחות בשל היותנו נשים. אנחנו שוות בין שווים, תוקפות ומגנות, לומדות ומלמדות.
למרות שהקראטה הינו ענף ספורט תחרותי, הקשרים שנבנים ביננו לביננו בין אם בין נשים לנשים או בין נשים לגברים המתאמנים יחד, הם קשרים של פרגון הדדי, לימוד הדדי, עידוד וחברות אמיתית שנבנית בין אנשים שאוהבים את אותו הדבר.
ישנן נשים רבות ביננו ש”הדביקו” גם את בני המשפחה ב”חיידק” הקראטה, ומשתפות באימונים גם קרובי משפחה כמו בעל / אח / אחות / ילדים וכמובן ילדות. בשנים האחרונות בשוטוקאן, התפתחה מסורת מבורכת של אימונים ייחודיים שנועדו לנשים בלבד:
“אימונלילה”: אימון הלילה לנשים שהגתה לראשונה אמירה בר שלום (דאן5).
האימון הוא חוויה לא שגרתית של לילה שלם בו מועברים אימוני קראטה מגוונים, הכוללים עבודה אישית של כל אחת ואחת ואינטראקציה בין המתאמנות.
אווירת הלילה השונה והייחודית יוצרת תנאים לעבודה אחרת – שונה – ברמת הריכוז, ההבנה והיכולות הגופניות שלנו.
אימוני קומיטה נשים: אימונים שהמתקיימים זו השנה השנייה, אחת לחודש כשמטרתם לשפר ולקדם את יכולות הקומיטה (קרבות) שלנו הנשים.
אראלה המילטון (דאן 3) במיומנות ומקצועיות בלתי רגילה, המשלבת רגישות והבנה שרק אישה יכולה להביע, עובדת איתנו על טכניקות בקרבות, אסטרטגיות לחימה ו”טריקים”. במת אימונים זו היא המקום הנוח ביותר לכל אחת מאיתנו, לשאול את השאלות, להביע את החששות, להעביר ולשתף בנסיון האישי, להתנסות זו על זו והכי חשוב, להנות ולהטעין את המצברים…
אז לסיכום – בחרנו להתאמן בקראטה ואימצנו אותו כחלק מחיינו וכדרך מתווה לחיינו.
אנו יודעות ומאמינות שכל אישה יכולה למצוא בקראטה דרך חיים לשיפור יכולות גופניות, שיפור חשיבה וקורדינציה וקבלת כלים יומיומיים שיהיו חלק בלתי נפרד מההתפתחות האישית ומשגרת החיים.
אנו ממליצות לכל אישה להצטרף אלינו.
